לוק אומר אף אחד ךא יכול לכפות אצונה וצריך להאמין. לפי ה' אתה חייב להאמין ולבצע חוקות ומצוות  ה'.

ישנה סתירה בין עמדת המקרא הדוגלת באפס סובלנות עד כדי אלחמות במי שלא מאמין בה'. לעומת עמדתו של לוק הדוגל שלא יכפו על האדם דיעות של האחר אלא האדם ילך עם אמונתו בלבד.

לא ניתן ליישב את שני העמדות בשל שהמקרא דוגל באפס סובלנות, כפייה של דת ,עד כדי אלימות ומלחמת חורמה, ולוק דוגל בדיוק בההפך, שלא לכפות על האדם שום דעה מלמעלה בענין דת ובכלל

לא ניתן ליישב את עמדת המקרא עם הסובלנות של לוק כי מדובר פה בהשמדה טוטלית.

לא ניתן ליישב מיכוון שהפער גדול מאוד ביניהם. המקרא מביא אפשרות של השמדה המונית במקרה של אי אמונה בדרכי האל, לעומת לוק הטוען שלא ניתן להכריח ולאלץ אדם להאמין במה שאינו מאמין.

בני הבליעל מסיתים ומדיחים את תושבי העיר לעזוב את ה'. זה שונה מאי הכפייה דתית שמדבר עליה לוק כי לא מדובר בחוסר אמונה של אדם אחד אלא בהסתה כללית.  

לא נין ליישב עד עמדתו של לוק עם המקרא משום שמדובר בשתי עמדות שונות . במקרא אין אפשרות לפולחן חופשי ובעמדתו של לוק יש הכוונה לסובלנות

אפס סובלנות כלפי האנשים וכלפי אמונתם וגם כלפי האנשים שיקחו מן החרם. זוהי עמדה קיצונית כי מדובר בהשמדה טוטלית.