האגרת של לוק טוענת שהאדם חייב לבחור את דרכו ואמונתו הדתית על פי רצונו ולא מתוך כפייה, לעומת זאת מדרש הר סיני והעיר הנידחת מדברים על הצורך בכפייה דתית ומי שלא מקבל אותו מנדים אותו.

מקרה עיר הנידחת לדעתינו אינו מייצג סתירה לסובלנות כיוון שהוא מקרה קיצון חריג המדבר על אנשי בליעל שמטים את הכלל לדרך רעה ולא מדובר באמונה שונה

2. לפי עמדת המקרא לא ניתן מקום לסובלנות ופשרות ומי שעובד עבודה זה יש להשמידו או לפי מה שראינו להוצא אותו לעיר הנידחת לאומת זאת אנו רואים כי על פי לוק איש איש באמונתו יחיה ואנו מחוייבים לקבל את השונה ואי אפשר להכריח את האחר להאמין מדובר בדבר פנימי

לא נראה שניתן ליישב את עמדת המקרא עם עמדתו של לוק מאחר והשתיים הפוכות- מנוגדות ואף סותרות זו את זו. לוק מאמין שלא ניתן לכפות אמונה על אדם ואילו עפ”י המקרא אין לאדם בחירה ועליו לשמור ולציית למצוות השם.